ישנה תופעה שהולכת וגוברת של בני זוג ישראלים, אשר בשלב מסוים מחליטים להעתיק את מקום מגוריהם למדינה זרה בשם החוויה, העבודה, ההזדמנות העסקית, ההתפתחות האישית והמקצועית ועוד. מעבר למדינה זרה אינה חוויה חד-ערכית והיא טומנת בחובה חוויות והזדמנויות לצד קשיים אישיים, משפחתיים וזוגיים.
זוגות ברילוקיישן עשויים לחוות את הזוגיות שלהם באופן קוטבי – יש מי שהמעבר למדינה זרה יחזק להם את התא הזוגי והמשפחתי, האתגרים יהיו הזמנה לחיזוק השותפות והמדינה הזרה תהיה כר פורה ליצירת חוויות משותפות. לעומת זאת, יש זוגות שהמעבר למדינה זרה דווקא יאתגר אותם ויצור ביניהם קרע עמוק, ריחוק, ניכור, בדידות ושחיקה זוגית. כך למשל במקרים של שינוי בתפקידים הזוגיים והמשפחתיים, דבר שמוביל לתחושה של חוסר שוויון, פגיעה במימוש עצמי ובזהות האישית.
בנוסף תתכן התמודדות עם העדר מעגלי תמיכה משפחתיים וחברתיים, מה שמגביר את התלות הזוגית, שלעיתים מייצרת לחץ. כמו גם התמודדות עם פערים בציפיות, קשיי הסתגלות תרבותית ועוד.
לעיתים מעבר של זוגות למדינה זרה יהווה טריגר ואולי זרז לפרידה ויש מי שאתגרי המעבר הם אלה שיעמידו את הזוגיות במבחן ויקריסו את מערכת היחסים הזוגית.
אם זוגיות ברילוקיישן יכולה להיות מאתגרת, הרי שזוגות שנפרדים ברילוקיישן מוצאים את עצמם מתמודדים עם מורכבות פרידה גדולה מהרגיל.
לא אחת כשבני זוג מחליטים להיפרד במדינה זרה, אחד מבני הזוג מחליט להישאר במדינה הזרה ואילו השני חוזר לישראל. במקרה שבו בני זוג מחליטים להיפרד, מתעוררות סוגיות שונות הנוגעות להסדרת היבטי הפרידה והגירושין. במקרה של פרידה וגירושין במדינה זרה עשויות להתעורר סוגיות מורכבות אף יותר. למשל סוגיית מרכז החיים של הילדים, חלוקת זמני השהייה של הילדים במשפחה בשני בתים בשתי יבשות שונות ועוד.
כשזוג מחליט להתגרש יש בפניו שתי אלטרנטיבות עיקריות להסדרת הפרידה והגירושין. האחת היא באמצעות עורכי דין בערכאות משפטיות והשנייה היא באמצעות הליך גישור לגירושין. היה וזוג ישראלים שחיים במדינה זרה מעוניינים להתגרש, חשוב שיכירו תחילה את האלטרנטיבות העומדות בפניהם לצורך הסדרת היבטי הפרידה. כך יוכלו לכלכל את צעדיהם בתבונה ולבחור באלטרנטיבה הטובה ביותר עבורם.
במידה וזוג יבחר להסדיר את הגירושין דרך בית משפט – תשאל השאלה איזו מדינה מוסמכת לדון בתיק הגירושין? יש מספר פרמטרים שיכולים לקבוע זאת, ביניהם: מקום המגורים הקבוע, מקום החתונה או האזרחות של בני הזוג.
אם בני זוג פתחו תיק גירושין במדינה זרה הם יהיו כפופים לדין המקומי של אותה מדינה.
בנוסף יש צורך לבדוק האם גירושים במדינה זרה יוכרו במדינת המוצא של בני הזוג? ההכרה אינה ניתנת באופן אוטומטי. בישראל צריך להגיש תביעה לאכיפת פסק דין ולעמוד בתנאים הקבועים בחוק של אותה מדינה. רק לאחר קבלת אישור אכיפת ניתן יהיה להכיר בגירושים.
בישראל כדי לאכוף פסק דין של מדינה זרה, צריכים להתקיים כמה תנאים, ביניהם: שפסק הדין ינתן על ידי בית משפט מוסמך במדינה הזרה, ההליך המשפטי התקיים בצורה הוגנת, אסור שפסק הדין יסתור את תקנת הציבור, פסק הדין צריך להיות בר ביצוע במדינה בה ניתן, ועוד. על מנת שבית המשפט בישראל יוכל לבחון האם אותו פסק חוץ עומד בתנאים הללו, החוק דורש לצרף חוות דעת מומחה לדין של אותה מדינה בה ניתן הפסק ולהוכיח את הדין הזר בישראל.
כל מדינה מתנהלת לפי החוק המקומי וישנם עקרונות שונים שמנחים מדינות שונות. כך למשל, חלוקת רכוש וזמני שהייה של ילדים עם הוריהם יכולים לקבל התייחסות שונה במדינות זרות.
טעות חמורה שיכולה להיעשות בהקשר הזה היא שאחד מבני הזוג משוכנע שחוקי המדינה הזרה יהיו לטובת האינטרסים האישיים שלו והוא ימהר להגיש תביעה בבית המשפט. במצב דברים זה הצדדים יכולים להיגרר להתדיינות משפטית סבוכה, ארוכה, יקרה וכזו שפוגמת בכוחות הנפשיים וההורים של הצדדים ויותר מכל הילדים יהיו חשופים לשאת מחיר רגשי ומעשי כבד במיוחד.
לסיכום, במקרים שבהם זוג ישראלים שמתגורר במדינה זרה מעוניין להסדיר את הגירושין בהליך משפטי, אזי ההמלצה היא להתייעץ עם עו"ד שמתמחה בדין הבינלאומי, שיוכל לספק מידע על המצב המשפטי וההשלכות המשפטיות. אך דווקא מאחר והאלטרנטיבה המשפטית כל כך מורכבת, כדאי, תמיד, ובמקרה הזה אף יותר מתמיד, לפנות להליך גישור לגירושין ולהגיע להסכם שיעוצב על פי ההסכמות המשותפות של הצדדים.
